מרפאה אונקוגנטית

המרפאה מתמחה בצד התורשתי (הגנטי) של מחלת הסרטן (אונקולוגיה ).
מומלץ לפנות אלינו במקרים של:

• לפחות 2 מיקרים של סרטן בקרובי משפחה מדרגה ראשונה.
• הופעה של גידול סרטני בגיל צעיר יחסית ( לדוגמא, סרטן שד מתחת לגיל 50 ).
• הופעה של גידולים במספר איברים ( לא גרורות ), אצל אותו בן משפחה.
• מקרים רבים של סרטן מאותו סוג, או מסוגים שונים, במשפחה המורחבת.
  מטרת הייעוץ היא לספק מידע לפונה לגבי הסיכון להיות נשא למחלת סרטן תורשתית, או באם הפונה או בני משפחתו מצויים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן בעתיד.
  הפונה לייעוץ מתבקש לספק מידע  רפואי כללי ומידע הקשור למחלת סרטן בפרט בכל המשפחה (רצוי להצטייד במסמכים רפואיים). על סמך מידע זה ניתן לנסות להעריך האם קיים סיכון מוגבר לסרטן ולהציע בדיקות רלוונטיות ולבדוק תוכנית קפדנית למעקב ומניעה.
  
  מהו גידול סרטני?
  גידול סרטני / גידול ממאיר הינו רקמה שבה קיימת חלוקה בלתי תקינה של תאים. חלוקה של תאי הגוף מצויה תחת פיקוח של שני סוגי חלבונים – חלבונים המגבירים את תהליך חלוקת התאים וחלבונים המעכבים את חלוקת התאים.
  חוסר שיווי משקל בפעילות שני סוגי חלבונים אלו עלול להביא לחלוקה בלתי מבוקרת של תאי הגוף, וכתוצאה מכך ליצירת גידול ולפגיעה בתפקוד האיברים בהם נתגלה הגידול.
  
  מה גורם לסרטן?
  החלבונים המפקחים על חלוקת התא נוצרים על-פי קוד גנטי. כאשר חלים שינויים גנטיים (מוטציות) בקוד זה, עלולים להיווצר חלבונים פגומים, והפיקוח על החלוקה התאית נפגע.
  מוטציות אלו, בחומר התורשתי (ה-DNA) נגרמות באופן אקראי תחת השפעת גורמים סביבתיים מסרטנים, אליהם אנו נחשפים במהלך החיים (למשל קרינת השמש, עישון סיגריות, חומרי הדברה). במקרים רבים תאים פגועים אלו, שחל בהם שינוי גנטי, מסולקים ע"י המערכת החיסונית. במקרים אחרים, עלולה להתחיל חלוקה בלתי נשלטת של תאים שגורמת להופעת גידול ממאיר.
  ב-85% ממקרי מחלת סרטן, מדובר במקרה בודד, ללא סיכון מוגבר לבני משפחה אחרים.
  15% מהחולים, יורשים גנים שכבר חל בהם שינוי (מוטציה), ולכן לפרטים אלו ישנה נטייה גנטית, מולדת הגורמת לסיכון מוגבר ללקות במחלת הסרטן. חולים אלו גם עלולים להוריש את הגן הפגום לילדיהם.
  מה ניתן לעשות?
  ריבוי מקרי סרטן במשפחה אחת, עלול להעיד על סיכון ללקות בסרטן אצל בני המשפחה האחרים. במרפאה אונקוגנטית מנסים לקבוע באם לאדם סיכון מוגבר לחלות בסרטן ומציעים דרכים להתמודדות עם סיכון זה (כגון בדיקות דם לאיתור פרטים בסיכון, טיפול מונע וכו').